ח'אלד אבו-עסבה מבוא מטרתו של מאמר זה להצביע על הרחבת פערים שחלה במערכת החינוך בישראל בין שתי הקבוצות האתניות העיקריות : היהודית והערבית . מטרה נוספת היא להצביע על הקשר בין התשומות לתפוקות של המערכת בהקשר של החינוך הערבי . יש לציין כי פערים בתשומות בין התלמידים היהודים לתלמידים הערבים קיימים בכל אחד ממקורות ההשקעה - משרד החינוך , השלטון המקומי , ההורים והחברה האזרחית , אולם במאמר זה יושם הדגש בפערים בתשומות שמשקיע משרד החינוך . המאמר ישווה בין שתי המערכות רק מההיבט הכמותי , כלומר מההיבט התקציבי בלבד . החינוך הערבי , לדברי דפנה גולן עגנון , ( 2005 ) " מופלה בשלוש דרכים : בתקצוב , באי שיתוף בקבלת החלטות בהתווית מדיניות וכן בתוכניות הלימודים . " אין כוונתי לדון כאן לא במבנה מערכת החינוך ובהשלכותיו של מבנה זה על תפקודה של מערכת החינוך , ולא בתכנים הנלמדים ובהשלכותיהם על דמותו של בוגר מערכת החינוך מבחינת ידע ומיומנויות ומבחינה ערכית והתנהגותית . מאז קום המדינה גדלה והתפתחה מערכת החינוך הערבית במידה לא מבוטלת . הדבר הביא לעלייה ניכרת במספר התלמידים המבקרים במוסדות הלימוד וכן להישגים מרשימים ב...
אל הספר