ינון כהן | יצחק הברפלד | טלי קריסטל הקדמה החברה הישראלית היהודית מתאפיינת בשסע אתני בין יהודים אשר הם או הוריהם היגרו לארץ מאירופה ומאמריקה ( להלן אשכנזים ) לבין יהודים שמוצאם מאסיה ומאפריקה ( להלן מזרחים . ( פערים חברתיים כלכליים מפרידים בין אשכנזים , המגיעים לרמות גבוהות של השכלה והכנסה , לבין המזרחים , שמעולם לא הצליחו להדביק את האשכנזים או את ילידי הארץ . יתר על כן , דומה כי הפערים בין שתי קבוצות המהגרים ( להלן הדור הראשון ) נשארים בעינם גם בקרב צאצאיהם ( להלן בני הדור השני ) בכל הנוגע למדדים החברתיים כלכליים העיקריים - השכלה גבוהה ורמת הכנסה . הלמ"ס מגדירה "מוצא" על פי ארץ הולדתו של אדם , ובמקרה של ילידי הארץ - לפי ארץ הלידה של האב . לפיכך בסטטיסטיקות רשמיות ארץ המוצא של בני הדור השלישי ( ילידי הארץ , שנולדו להורים ילידי הארץ , ( המהווים כשליש מהאוכלוסייה היהודית בשנות האלפיים , היא ישראל . ההסתמכות על ארץ המוצא של ההורים כמדד היחיד לקביעת מוצאו ( האתני ) של אדם , ובצדה ההחלטה לעקוב אחר מוצאו במשך דור אחד בלבד , הובילה בתוך שני דורות או חמישים שנה בקירוב למחיקתו של המוצא האתני של ...
אל הספר