" מגילת העצמאות" הטילה על " המועצה המכוננת" לחוקק למדינת ישראל חוקה שעל יסודה יתקיימו הבחירות ל"כנסת הראשונה . " התברר מיד שהייתה זו מטלה אוטופית . חוקה דמוקרטית צריכה לבטא הסכמה לאומית . ניתן לחוקק אותה רק בהצבעת רוב מיוחס ולכך לא היה סיכוי . המפלגותהדתיותהתנגדולחוקהחילוניתשאינהתואמתאתאמותהמידה של ההלכה האורתודוכסית , והמפלגות החילוניות דגלו באידאולוגיות פוליטיות סותרות : סוציאל דמוקרטיה , קומוניזם וליברליזם קפיטליסטי . המוצא היחיד הייתה השעיית רעיון החוקה , הסתמכות על " מגילת העצמאות" כמסמך מכונן ואשרור הסטטוס קוו החוקי משפטי שעל פיו התמנתה " מועצת העם" כ"מועצת המדינה" הזמנית ( שנקראה אחרי הבחירות בשם " הכנסת "ו ( " מינהלת העם" כ"ממשלה" הזמנית . הכוונה לספר החוקים המנדטורי ולהסכמי החקיקה הבין מפלגתיים שלפיהם תפקדו " המוסדות הלאומיים" של היישוב , תוך כדי הכנסת השינויים המתחייבים מן המעבר משלטון זר למדינה ריבונית . ספר החוקים המנדטורי ותקנות המוסדות הלאומיים לא היוו תשתית חוקית משפטית מספיקה למדינת לאום ריבונית שנדרשה להתמודד עם בעיות פנים וחוץ של עם שרובו יושב מחוץ למדינתו , מכנס את ג...
אל הספר