פרק אחד-עשר: מקורות ההתפתחות של התנועות הסוציאליסטיות והציוניות-סוציאליסטיות בעם היהודי

הזיקה בין העם היהודי לתנועות הסוציאליסטיות הכלליות במרכז אירופה ובמזרחה הייתה עמוקה ויסודית מראשית הופעתן של תנועות אלה . יהודים נמנו בין הוגי הדעות והמנהיגים החשובים ביותר שייסדו אותן , כמו משה הס ( סוציאליזם אידאליסטי , ( פרדיננד לסל ( סוציאל דמוקרטיה ) וקרל מרכס ( קומוניזם ) ובהמשך עלה שיעור השתתפותם של יהודים בתנועות הסוציאליסטיות כמה מונים על חלקם באוכלוסייה הכללית . הייתה זו עובדה בולטת לעין שהפכה את התנועות הסוציאליסטיות ל"תנועות יהודיות" בעיני מתנגדיהן , העלתה את רמת האנטישמיות גם בתוכן ועודדה את התפתחותן של תנועות סוציאליסטיות וציוניות סוציאליסטיות בתוך העם היהודי . מה היה מקורה של הזיקה העמוקה בין היהודים לסוציאליזם ? מצד אחד מורשת מחשבת הצדק החברתי של תורת ישראל , ובייחוד של נביאיה , ערכי הערבות ההדדית שבאו לידי ביטוי בדיני הצדקה בקהילות ישראל , וגורל העם היהודי בגלות : היהודים סבלו בגלות של הזמן החדש לא רק מקיפוח זכויותיהם האזרחיות ולא רק מהרדיפה הדתית , עלילות הדם והפרעות , אלא גם מכל סוגי העוול הכלכלי חברתי והפוליטי לאומני : מצד אחד הובדלו מן האוכלוסייה הכללית כקבוצה מופ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד