פרק שני: קיום העם היהודי בגלות תחת שלטון הנצרות והאסלאם

יישום מגמת ההיבדלות הרוחנית דתית מהסביבה האלילית , כולל את הנכונותלוותרעלסיפוקיםחומרייםשהםבגדרמותרות , כלומר , סיפוקים הנובעים מנהנתנות גופנית ומכוחנות שלטונית לשמה , למען הגשמת הייעוד המוסרי רוחני , שהוא מטרת החיים הראויה לאדם שנברא בצלם האלוהים . יישום מגמה זו הוא ההסבר לעמידתו העיקשת של עם יהודה נגד ההשתלטות והדיכוי של האימפריות האליליות הגדולות : מצרים , אשור , בבל , פרס , ואחרי שיבת ציון יוון ורומי , כדי לשמור על החרות המתבטאת בעבודת האלוהים על פי מצוות תורתו . זהו גם ההסבר לכך שהעם שנעקר פעמיים מארצו וישב בגלות במשך רוב תולדותיו , שמר על זהותו המיוחדת ועל זיקתו לארצו , הן מבחינת הנאמנות למקורותיו המתעדים את עברו , הן מבחינת תקוות גאולתו בעתיד , והן מבחינת הנוכחות של יישוב יהודי , למרות שארץ ישראל נחשבה לארץ הקודש גם בעיני שתי הדתות המנצחות , הנצרות והאסלאם , ולכן שררו בה תנאי גלות קשים מאלה ששררו בכל ארצות הגולה . מההיבט של קיום העם ניתן לראות בכך את ההוכחה לאפקטיביות של נורמות הייחוד המיוחדות של הלאומיות היהודית . באמצעות נורמות אלה המשיך העם היהודי להתקיים כעם טבעי מבחינת רציפו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד