קימי קפלן נורית שטדלר לאחר הצהרת בלפור , ועם תחילת השלטון האזרחי של המנדט הבריטי בארץ ישראל ( פלשתינה , ( מצא היישוב הישן החרדי את עצמו ניצב בפני מציאות שכמוה לא ידע עד כה : יישוב יהודי שניתנה לו האפשרות להתארגן באופן כולל ועצמאי . בשלהי העשור השני של המאה ה 20 ובמחצית הראשונה של שנות העשרים היה קולה של העדה החרדית , נציגת החרדים הקנאים , קול בולט . מנהיגיה , שאימצו עמדה של היבדלות , נאבקו שלא להיות חלק ממוסדות היישוב , ותבעו מהבריטים שלא יחייבו אותם להיות חלק מ"כנסת ישראל" ושיכירו בהם כישות בעלת זכות להתארגן בנפרד . במחצית השנייה של שנות העשרים החל המאזן הפנימי ביישוב הישן להשתנות אט אט , בין השאר בשל הגעתם ארצה של יהודים חרדים יוצאי גרמניה ופולין שלא מצאו את מקומם בקרב החרדים הקנאים . בשנות השלושים והארבעים התברר שרוב החברה החרדית מצאה את מקומה ביישוב היהודי ציוני , גם אם באופן חלקי ומתוך העמדת עמדה אמביוולנטית . מי שייצג עמדה זו היה אגודת ישראל , ואילו החרדים הקנאים המשיכו להחזיק בעמדה של היבדלות . שואת יהודי אירופה והקמתה של מדינת ישראל הרעידו את אמות הספים של החברה היהודית כולה ב...
אל הספר