צביה ולדן " גנים אלה [ ... ] הם הם ששמו את הלשון העברית בפי ילדינו ובפי הדור הבא . " שתי תהפוכות חלו באופייה ובמעמדה של העברית במאה ועשרים השנים האחרונות : מצד אחד היא הפכה להיות שפת אם לכל דבר , ומצד שני היא הייתה לשפה רשמית של מדינה . בלשונו של בנימין הרשב , היא הייתה גם "לשון התשתית של היחיד" וגם "לשון התשתית של החברה . " במילותיו של רפאל ניר , "תוך תקופה קצרה יחסית של דור אחד הפכה העברית מאחת הלשונות בחברה דיגלוסית ( דו לשונית או רב לשונית , ( ללשון העיקרית , המולדת . ולפעמים גם היחידה . " מאמר זה בא לבחון את השאלה כיצד השתנה מקומה של מערכת החינוך בגיל הרך בטיפוח השפה . "עברית בקטנה" מכוון אפוא לתרומה העצומה שהייתה למסגרות החינוכיות לילדים צעירים להתגבשות העברית כשפת אם לכל דבר . היום , לעומת זאת , אין לגן הילדים חלק כזה בטיפוח השפה , וננסה להבין מדוע ; " עברית בגדולה" בסימן שאלה מבטא תהייה זו . נעסוק במקום שממלאת מערכת החינוך בטיפוח העברית ( על כך כותבת מזל שיניאק במאמרה שבקובץ זה , ( ולא רק בין כותלי מוסדותיה . עוד סוגיה שקשורה לענייננו היא הצורך להשקיע בשימור העברית ה"גבוהה" ( ע...
אל הספר