פרק ח ילדי הצל

ילדי הצל מאת בן ציון תומר הועלה בתיאטרון ' הבימה' בסוף 1962 וזכה להצלחה רבה , לא מעט גם בזכות המשחק המעולה של כמה מבחירי השחקנים של התיאטרון : אהרון מסקין , רפאל קלצ'קין ואחרים . כמו מחזות אחרים על נושא השואה בוחן המחזה כמה מן הסוגיות והדילמות האופייניות , כגון אשמתם של משתפי הפעולה , אנשי ה'יודנראט' וההנהגה היהודית , והזכות לשפוט אותם כיום - ואם לשפוט - איך ? ועל ידי מי ? נושא החוזר שוב ושוב מאז חשבון חדש ועד גיטו וקסטנר . נושא חשוב אחר העולה במחזה , המייחד אותו ממחזות אחרים , מסתמן כבר בכותרת ' ילדי הצל , ' הוא שאלת הזיקה המורכבת והבעייתית של ילד או נער ניצול שואה , המנסה להתאקלם בארץ , כ'עולה חדש . ' הוא נקלע לדילמה של זהות ושייכות אישית וחברתית : מצד אחד הקשר למשפחה , לעבר , ולזיכרונות המעיקים של מצוקה ורדיפות ; מהצד האחר - הרצון להיקלט בחברה הארץ ישראלית ולהתערות בתוך התרבות ה'צברית , ' תוך ניסיון לטשטש ולהבליע את זהותו ה'גלותית , ' המעמידה חיץ בינו לבין העולם החדש . הוא מתלבט בין ה'יהודי' שבתוכו , המחזיר אותו אל העבר , לבין ה'ישראלי , ' כסינתזה וכאנטיתזה של ניגודים , האופיינית , ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד