מור ומיירהוף ( Moore & Myerhoff , 1977 ) מציינות שבמחקר האנתרופולוגי הקלאסי נהוג לקשר בין טקס וחגיגה ( Rite and Ceremony ) לבין דת . אחת הסיבות המרכזיות לקשר זה היא לשיטתן העובדה שחוקרים קלאסיים נהגו לבחון חברות , שבהן הדת הייתה טוטלית והפעילויות הטקסיות היו חלק מעבודת האל ולא חלק מן הפנאי . השתיים מרחיבות את מושג הטקס ומוציאות אותו מהממד הדתי אל הממד החילוני . הטקסים החילוניים , לדעתן , הם דפוס נפוץ בחברות בנות ימינו בעשיות ( פרקטיקות ) יום יומיות חילוניות , כמו פגישות בין אישיות , אולמות בתי המשפט , טקסי סיום טירונות או בטקס קבלת תואר . לתופעות אלה מוקנית הילה של קדושה , שמור ומיירהוף מכנות " קדושה לא דתית" . ( Non Religious Holiness ) אלה הם טקסים קולקטיביים , המעניקים לגיטימציה ואישור לעמדות של בני אדם , לארגונים , לאירועים , להשקפות עולם ולערכים מוסריים מסוימים . על פי גישתן , המרחיבה את משמעות מושג הטקס , לא זאת בלבד שהטקס מציג פרשנות מסוימת של המציאות 29 ראו דיונם של הובסבאום וריינג'ר על המצאת מסורת Habsbawm & Ranger . ( 1975 ) החברתית ובכך מעניק לה לגיטימציה , אלא שהוא מבנה את ...
אל הספר