[9] חדר הטיפול: סטרוקטורה, טקסטורה ויופיו של האובייקט כערוץ להתהוותו של מרחב פסיכו–פיזי

תמי פולק - עובדת סוציאלית קלינית קיומם של ערוצי תקשורת הוא תנאי מקדים להתרחשותו של כל טיפול . הילדים האוטיסטים חושפים בפנינו איכות התקיימות שלמולה אנו נדרשים להגדיר מחדש " חומרים קליניים" או " תקשורת טיפולית . " הגדרות חדשות אלו אינן אמורות לשכון בנחת בשדה התיאורטי , אלא לתפקד ככוח המשפיע גם על הרחבת הטכניקה הטיפולית . השפה המדוברת היא רק אחד מערוצי התקשורת . באופן תקין , קודמים לה הביטוי האפקטיבי ולשון המחוות , ואליהם מצטרף גם ערוץ התקשורת הסמוי מהעין של ההזדהות ההשלכתית . כל אלו מהותיים לחשיבה על האוטיזם אך אין בהם די , שכן לעתים האוטיזם חוסם אפילו את ערוצי התקשורת הגולמיים ביותר . על רקע זה חשוב להפנות את המבט אל הגוף כאתר מיוחד במינו , שבו אמורה , באופן תקין , להתרחש בדרך ספונטנית ולא–מודעת קשירת הקשר בין המרחב הפיזי למרחב הנפשי , מתוך מוטיבציה לקשר ולתקשורת עם האחר . אצל הילדים האוטיסטים חל שיבוש מהותי במהלך זה . הגוף הוא ישות ייחודית , בהיותו בו–זמנית אובייקט וסובייקט , ישות הקושרת מטבעה בין החומרי למנטלי . על מנת לחקור את המשמעות האפשרית של פעולה גופנית כערוץ תקשורת טיפולית , אפ...  אל הספר