שוקי דרבן - פסיכואנליטיקאי בדומה לעילי , אצמד גם אני למילה הכתובה ... מזה כמה שנים , במסגרת קבוצת חשיבה משותפת , למדתי להכיר , להעריך ולכבד את העשייה המתרחשת מדי יום בגני שקד , בשקט , בצנעה ובעומק . עשייה , שלמיטב ידיעתי והיכרותי עם סביבות טיפוליות באוטיזם בארץ ובעולם , אין לה אח ורע . מלצר כתב כי כל מחשבה או עשייה קלינית הנוגעת לילד ולסביבתו ההתפתחותית צריכה לקחת בחשבון מודל תיאורטי הנע לאורכם ולרוחבם של שישה ממדים : הממד הסטרוקטורלי , הדינמי , הגנטי , הגיאוגרפי , האקונומי והאפיסטמולוגי . במילים פשוטות יותר : המבנה הפסיכופיזיולוגי של הילד ; השימוש שהוא עושה במרחב הפנימי והחיצוני ; טיב , תוכן ואיכות היחסים האובייקטאליים בעולם הפנימי שלו ; רצף ההיווצרות שלו כאדם במשפחה ובחברה והאופן שבאמצעותו הוא בונה מושגים , זמן , חשיבה והסמלה . אני חושב שהמקרה שלפנינו והאופן שבו הוא מדווח ונחשב , ממש לנגד עינינו , מעניקים למושגים התיאורטיים הללו ממשות וחיות , ולכן מחזיקים רלוונטיות עצומה לעשייה הקלינית של כולנו . כפי שהמקרה הדגים לנו , יחסי הגומלין בין הממדים השונים ושזירתם ההדדית בעשייה הטיפולית עם ...
אל הספר