כותב דב סדן : נקדים עתה אף שאלה הנשאלת בסופה של הערכת יוצר , לאחר התבוננות הגונה במשחק התנועות של כפות מאזניו , כף חייו ודרכם מכאן , וכף יצירתו ומהותה מכאן : האם חייו הניחו בידו שיצירתו תהא כטבע ברייתו . ואם לאו , מה היו פני יצירתו , אילו חייו הניחו לו שיצירתו תהא כך . שאלנו את השאלה הזו לגבי יצחק קצנלסון ששירו על פי טבע ברייתו , שופע קלות וצחוק , שלא סרו מדבריו הבעייתיים , כביטויים במחזותיו , והנה הגורל גזר עליו להיות מקוננו של העם היהודי ההרוג . עצוב היה גורלו של יצחק קצנלסון כיוצר . כתביו שפורסמו בשלושה כרכים יצאו לאור בעיכוב גדול . עוד ב 1928 חגגו אוהדיו חצי יובל שנים ליצירתו והבטיחו להוציא לאור את כתביו , אולם הם יצאו לאור רק ב 1938 וההיסטוריה העמוסה והקודרת לא אהבה ולא התפנתה לשירים ליריים בשלושה כרכים . עקב המאורעות לא שרדו הרבה מהספרים שהודפסו . אחרי מלחמת העולם השנייה הוצאו כתביו האחרונים שהוצלו ממחנה הריכוז וויטל שבצרפת , ממנו הובל המשורר לדראנסי ומשם לאושוויץ . בין הכתבים הללו נמצאה גם הפואמה הגדולה "השיר על העם היהודי שנהרג " . עם פרסום הכתבים האחרונים היה יצחק קצנלסון למ...
אל הספר