עם כניסת הנאצים ללוח " נרתם יצחק קצנלסון לעשייה תרבותית . אברהם קצנלסון , אחיו של יצחק , חבר קיבוץ שפיים שנקלע לפולין עקב מחלה , נמצא אז בלודז . ' יצחק האיץ בו לברוח , ואכן אברהם ברח והגיע לטחנה שבויים כפלשתינאי ושם נשאר עד סוף המלחמה . כעבור זמן קצר נודע לקצנלסון כי רק למראית עין התירו הנאצים פעילות תרבותית בלודז . ' כך ביקשו לגלות מי הם מנהיגי הציבור ולהוציאם להורג . לבדו נמלט לוורשה , בעוד משפחתו נותרת מאחור . בית הספר של קצנלסון בלודז ' נתפס בידי הנאצים , והגסטאפו הפך אותו למטה ולמקום עינויים . בתקופה הראשונה שקצנלסון הגיע לוורשה היה נתון בחרדה , לפיכך הייתה זו תקופה בה שתק ולא יצר דבר . אולם משהצטרפה אליו משפחתו , וכשחלוצים בוורשה פנו אליו שיסייע להם במפעלם החינוכי , הבין כי עליו להתייצב ולעזור . החרדה אותה ביטא בעבר הפכה עתה לפחד ממוקד בסכנה , להתייצבות מול איום ממשי , לוודאות של אסון . התחושה העמומה של אסון מתקרב , הייתה לזעזוע מוחשי , פגישה עם השפלה , וודאות מוות . ניחוש של זעזוע קרב היה לממשות מחרידה . כל החומרים המוסתרים הפכו למודעות בהירה . יצירת עברו כמחנך וסופר לפני הימים ...
אל הספר