ייסל לו מה עולה בדעתכם כשאתם חושבים על תחרות ? ספורט ? משחק הוגו ששחקנים מוכשרים משתתפים בו ? רעננות , נעורים , אתגר , ניצחון , מצוינות , תשוקה , שאיפה , צמיחה , פיתוח , עתיד טוב ? או שמא חופש מכפייה וחירות עשייה ? גם אם יש משהו באסוציאציות האלה , אני אטען פה שאף על פי שהתפיסה הפופולרית של תחרות בתרבות העכשווית כרוכה בחופש וחירות , יש בתחרות , ובמיוחד בתחרות הניאו-ליברלית , ממדים מרכזיים שמגבילים , מדכאים ומנשלים את מרבית בני האדם ויוצרים הפרדות ביניהם . התוצאה היא החלשת היכולת לשנות את המציאות החברתית לכיוון הגון ומוסרי שמותאם לבני אדם ולצורכיהם . מושג התחרות ממלא תפקיד מרכזי בשיח הפוליטי-כלכלי בישראל כבר שנים רבות . התחרות ככוח מדרבן עומדת ביסודם של הטיעונים המצדיקים את תהליכי ההפרטה שהואצו מאז אמצע שנות השמונים . התחרות , כך נטעו , היא התנאי להרחבת חירותו של הצרכן לפעול בעולם . ההיגיון ברור : כאשר מקור אחד מספק סחורה או שירות , הצרכן אינו חופשי לבחור אלא שבוי בידי מונופול . לעומת זאת , הפרטת השירות יוצרת תחרות ביו כמה ספקים ומגדילה את מרחב הבחירה של הצרכן . זאת ועוד , על פי התיאוריה...
אל הספר