שולחן עגול

art | riKnnri החברתית של קיץ 2011 הובלה ביו היתר על ידי שולחנות עגולים שבהם ישבו פעילים חברתיים וליבנו באורח דמוקרטי סוגיות בכלכלה , בחינוך וברווחה . בשולחנות עגולים הועלו רעיונות , הוסברו סוגיות ונכתבו ניירות עמדה שהיו בסיס להמשך התדיינות מול גופי השלטוו או גורמי החברה האזרחית , כמו מכוני מחקר . השולחן העגול הוא כיכר העיר החדשה , האגורה הישראלית , שבה נכתב נרטיב המחאה . הוא שובר את הבלקון או את במת הנואמים , וכמובן את סניף המפלגה השכונתי או אסיפת הקיבוץ ומאפשר השוואת לחצים חברתית , אבל באותה מידה הוא משמש מרחב מדומיין של שוויון כוחות ושל גישה לרעיונות . הוא ההייד פארק בישיבה . המבטים אינם נישאים אל על אלא מחדדים את אשליית "בגובה העיניים . " השולחן העגול כפרקטיקה מאפשר למשתתפים לסדר לעצמם את תמונת המציאות של עצמם בהתאם לסיפור שהם מספרים וגם שומעים . בין שני ממדים אלה , הסיפור העצמי וההדהוד שלו באחרים , מתחוללת אינטראקציה מעגלית , תמידית , המשפיעה כל העת על כל אחד מהם , מפעילה יחסי כוח ומשנה אותם . מבחינות רבות , השולחן העגול הוא התגשמות האוניברסליות הפוסט-מודרנית המערערת על מדרג הראוי ...  אל הספר