יהושע סימון מביו הקומוניזמים השונים שהתפתחו לאורך ההיסטוריה , יש שניים שעלו , גם אם לא בשמם המפורש , סביב המחאות השונות בעולם ובישראל בקיץ : 2011 הקומוניזם ה ^ פי והקומוניזם שכבר-כאן . ככותרות-על , שני אלה מאגדים במידה רבה את גוני הקומוניזם השונים . כל אחד משני סוגי הקומוניזם האלה מקבל ביטוי באמצעות ניסוח שונה של המושג " מהפכה" שאפיין את קיץ - 2011 מצד אחד הקריאות שעלו בהפגנות השונות למהפכה נגד משטר ההפרטה של הפאשיזם הטכנוקרטי של ההון ; מצד שני , הגדרת ההתארגנות העצמית שהתרחשה באזורים עירוניים פיזיים - אותן מושבות שעפרי אילני כינה "רפובליקת האוהלים" - כמהפכה . אחרי יותר ממאה שנים של תעמולה אנטי-לניניסטית של ליברלים ופאשיסטים , התחילו אנשים משוללי אוצר מילים , נטולי ארגון פוליטי , מופרדים ותלושים זו מזה , להתקבץ יחד בערים ולייצר את עצמם כציבור שחולק יחד את המשותף הפוליטי . החיבור הזה העמיד את החיץ החברתי במרכזו . כפי שמסבירה הפילוסופית האמריקנית הלניניסטית ג'ודי דין ביחס למחאה הנוכחית בארצות הברית , התנועה עצמה מסמנת את החיץ החברתי ואת הפער המעמדי שעליו מושתת המשטר ; עצם קיומה של המחאה ...
אל הספר