רמי אדוט לרגע אחד , בהפגנה הגדולה בתל אביב , עמדתי על אי תנועה באזור הסינמטק וצפיתי בהמונים הנוהרים מכל עבר . זיהיתי את כולם , גם אם לא הכרתי אותם אישית . לנגד עיני צעד בסר מרכז החברה הישראלית - רופאות , מורים , מהנדסי חשמל , הפקיד בעירייה , סטודנטיות להנדסה ולקולנוע ומעצבים גרפיים , וגם זה שעשה את הסרט ההוא , שכחתי את שמו . האם היו שם חובשי כיפות בכלל ומתנחלים בפרט ? מעט מאוד . מה לגבי רוסים בני מעמד הבינוני ? ייתכן שהיו , אר נוכחותם לא נשמעה בדיאלקט של העברית הצברית שדוברה על הבימות וברחוב . עיני , המאומנת ככל עין ישראלית , לא קלטה בכלל נציגים של החמישון התחתון העני - ערבים , אתיופים , רוסים ודוברי רוסית . בשטח , בדרום תל אביב , בערי הלוויין ובפריפריה , שוב הרימו מזרחים עניים , בפעם המי יודע כמה ובאומץ , את נס המרד למען הדיור הציבורי . הם הקימו מאהלים , לעיתים יחד עם אנשי שמאל רדיקלי , ולא פעם התפצלו ממאהלי תנועות הנוער והסטודנטים . היתה להם נוכחות , אר קשה לומר שהיתה זו נוכחות המונית . ומה לגבי המוני המזרחים , ואיתם רוסים , ערבים ורבים אחרים המאכלסים את מה שקרוי "זעיר-בורגנות" או מע...
אל הספר