מושון זר-אביב אחד המאפיינים הבולטים של המחאות החברתיות בעולם הוא אכזבה עמוקה מהשלטון הקיים ומ"הפוליטיקה הישנה . " השלטון נתפס כמנוכר ומנותק מצורכי האזרחים המתקוממים נגד חוסר היכולת להשפיע על עתידם . אך בזמן שבעולם הערבי קוראים להחליף את הדיקטטורה בדמוקרטיה , המוחים במדינות הדמוקרטיות מביעים אכזבה מהשיטה הדמוקרטית הנכספת . פרוטוקול השליטה הנציגותי של הדמוקרטיה הליברלית נתפס כמיושן בעולם שבו ממשקים דיגיטליים חוזרים ופוקדים עלינו לפקוד עליהם לתעד , לסכם , לקודד ולמלא את רצונותינו הקולקטיביים . כיום איננו ממתינים עוד בצייתנות ארבע שנים כדי להביע את מחאתנו ביום הבוחר . למעשה , כל יום הוא יום הבוחר , וזכותנו הדמוקרטית להשמיע את קולנו מקודדת מקצות אצבעותינו לכדי "לייקים , " "שיירים , " " טוויטים , " "פוסטים" ומגוון צורות ביטוי אינטרנטיות אחרות . פעילי הפייםבוק קוראים לנו להציף את ה"וול" של אלי ישי בדרישות שלא לגרש פליט זה או אחר , או "לסמס" לשר שטייניץ להיענות לדרישותנו להילחם בריכוזיות במשק . אותם נציגים , שגם להם וליועצי התקשורת שלהם אותה פנייה בלתי אמצעית לכאורה נתפסת כחדשה , מפתיעה ואותנט...
אל הספר