א. על ההתחלות במחשבה הפילוסופית

אפלטון וגם אריסטו טענו שניהם , שהפליאה היא ראשית הפילוסופיה התחלת כל חשיבה השוחרת חכמת אמת . במושגים ראשית והתחלה הת כוונו לא לפתיחה בזמז , אלא ליסוד ושורש : . arche , principium אצל אפלטון ברור הדבר ביותר , אצל אריסטו הוא שנוי במחלוקת . עד היום מטרידה את ההוגים השאלה במה עלינו להתחיל בפילוסופיה , מהו היסוד האיתן , הוודאי מתוכו , שעליו חייבת להישען גם החשיבה של ההוגה כולה , על פי תוכנה , וגם השיקול הפילוסופי כמתודה . מה היא אותה התחלה ראשונה , אותה צבת , שכל צבת עשויה בה , ואותה המידה , שבה מודדים כל אמות מידה , ואין אפשרות של חשיבה בלעדיה . הגל כינה בעיה זו "מבוכה מודרנית" . ואמנם על הדורות הראשונים מקובלת היתר . ראשית ודאית ודאות מוחלטת , שאין עליה עוררין , והיא גם ראשית חשיבה וגם ראשית הוויה ממשות כאחת . "יסוד היסודות ועמוד החכמות —לידע שיש שם מצוי ראשון , והוא ממציא כל נמצא , וכל הנמצאים משמים ומארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמתת המצאו , ואם יעלה על הדעת , שהוא אינו מצוי , אין דבר אחר יכול להמצאות" — בהכרזת ודאות זו פותח הרמב"ם את "משנה תורה , " וההמשך ברור : "המצוי הזה הוא אלוהי ...  אל הספר