מקובל עלינו , שהטכניקה היא מערכת נייטראלית לשימושו של האדם ואפשר גם לבנות בה עולם מפואר וגם להרוס עולם . ברוח זו הרציתי את הדברים בפרק הקודם , והוא עיקר עניינו . פניה של הטכניקה לברכה ולקללה ; תקנתה מרובה אולי כגודל הסכנה , שראו כמה הוגים במערכת המדעית הטכנולוגית , כשזו עומדת ומתכחשת מתנכרת לערכי החברה האנושית ותכליות הווייתה כולה . לא כן דעתו של היידגר . הוא רואה בטכניקה לא מערכת אמצעים בלבד , הבאים לשמש תכלית . לא , היא גם ת כ ל י ת ל ע צ מ ה . מארבע הסיבות , שמנה אריסטו , היא "הסיבה התכליתית . " כיצד ? הטכניקה היא אופן של גילוי הדברים , באמת , גילוי העולם וקבלתו . ביתר דיוק : הטכניקה המודרנית תובעת מן הטבע לספק אנרגיה כדי לאחסנה ולהשתמש בה . ההבדל בין המדעים והטכניקה בדורות הקודמים לבין אלה שבדורותינו הוא כהבדל שבין טחנת הרוח לבין תחנת כוח חשמלית , שעיקרה לייצר אנרגיה וגם לשמרה . הטכניקה מגלה אנרגיה נסתרת , מפתחת את צורותיה , משנה אותה , מאחסנת אותה בצורותיה החדשות וגם מתלקת אותה לצר כנים , ויש בכוחה גם להחזירה לצורתה הראשונה . כל אלה הן דרכי גילוייו של העולם מכוח מערכת זו ומכוח ...
אל הספר