ברוח הפנומנולוגיה של הוסרל ובהמשך דרכה במחשבה המודרנית מותר לומר , דומני , שהמבקש את היחס הנאות שבין האני הטראנסצנדנטאלי לבין האני האמפירי , בשר ודם , ובין עקרונות המדע המתימאטי לבין " עולם החיים , " אי אפשר לו שיראה צד אחד כמכשול לחברו . עליו לראות את שניהם כעומדים ומסייעים זה לזה . המשבר בחברה בימינו והחרדה הגלובאלית שיצר נובעים מהסחת הדעת מן הרעיון , שתרבות רוחנית אמנם אי אפשר לה שלא תתגשם בחומרים ועל ידיהם , אבל ההתקדמות הטכנית המדעית אינה ההתפתחות העיקרית והחשובה ביותר לצרכי רווחתו ופדות נפשו של אדם . הפתרונות הטכניים אינם פותרים את כל בעיותיו . מצד אחר אין להסכים לדעה , שהמרעים המדויקים והטכניקה אין להם דבר עם רוח האדם ועם תרבות המחשבה . כבר ראינו , שהם פונקציה חשובה של רוח זו . הבחינה הטכנולוגית מתפשטת על פני כל רחבי קיומנו ועשייתנו , מפני שלכל דבר יש צד טכני . יש להיזהר מהסגת גבולות . מחמת היחס האנאליטי המופשט של המחשבה הפיסיקאלית , מגלה כל שימוש בחומרים בהכרח את ההבדל , האופייני לתפיסת המדעים , בין פרט וכלל , בין יחיד 20 בביטוי נוקב זה של הוסרל מסתיימת כאן הרצאת תורת הוסרל ...
אל הספר