בן לוויה קבוע ויקר יש לי בארוךספךי : ספר בשלושה כרכים גדושים ( במהדורה אחרת הוא מחולק לשבעה כרכים רווחים , ( שידי ממשמשות בו כל יום , הן בששת ימי המעשה , הן בשבת ומועד , ושהעיון בו פותר לי קושיות , מחזק אותי בדעתי או מוכיח לי את משוגתי . זהו ספר המצאי והמלאי והתקן המוסמך של הלשון העברית , האורים ותומים שלה , או בכינוי נפוץ יותר : המילון העברי החדש של אברהם אבן שושן . אמרתי שאני מעיין בכרכי המילון דבר יום ביומו , והנה עיון בשימוש הלשון של הזמן הזה משתמע לכמה פנים , שאחד מהם מסתמא מפוקפק , בחינת סתירה ממנו ובו ( ואכן , אין אבן שושן מביאו , (! אך שגור למדי בפי הבריות . אפשר שאתה מעיין בדבר שעלה בדעתך או ששמעת או שקראת , כלומר — אתה דן בעניין לעומקו ומקיפו מכל צדדיו ומנתחו לכל מרכיביו : אתה משקיע הרבה מחשבה בהבנתו ובהערכתו . ואפשר אתה רק ... 'מעיין , ' במין לשון סגי נהור שכזאת , דהיינו : מסתפק אתה בהעפת עין חטופה , מחוסר זמן או מקוצר רוח . ומשקלטה עינך את פריט המידע הנחוץ לך לאלתר , מיד אתה סוגר את הספר ונפנה לעסקיך הדחופים ; כדרכו של אדם ש'מעייך חיש קל במדריך הטלפון או שנותן לאצבעות ללכ...
אל הספר