שתי מובאות מתוך ספר : ' בפני הנוער הדתי הופיעה הבעיה בלבוש התיאולוגי : האם היתה מלחמת יום הכיפורים עונש מן השמיים ... או שמא נסיגה באותו תהליך משיחי , שהואץ לאין שיעור על ידי הנס של מלחמת ששת הימים ' ? ' נדמה לי שאין טעם רב בשאלה , האם התמורה שהתחוללה בתפיסה המשיחית של הציונות הדתית היתה מוכרחה ללבוש את האופי הפשטני , הפרובינציאלי שגוש אמונים העניק לה ... ' 'היא תצטרך גם לקבוע בדעתה ובנפשה , האם לתפיסה משיחית מעין זו יש בכלל מקום בעולמה של הציונות הדתית . ' במובאה הראשונה , השימוש בה א ם ( ה"א השאלה + א ם ) — מוצדק : יש כאן הפרדה גמורה בין שני משפטים עיקריים : בכתב , ההפרדה נעשית על ידי נקודותיים , והמשפט השני , שהוא משפט שאלה , מסתיים בסימן שאלה ( כתוב — או מוטעם בדיבור . ( גם במובאה השנייה יש הפרדה , אך אין היא גמורה ונחרצת . המשפטים הפותחים הם משפטים עיקריים ואילו המשפטים השניים , המופרדים בכתב על ידי פסיק , הם למעשה משפטים טפלים , שיותר משהם מעלים שאלה הם מניחים הנחה או מציגים תנאי אפשרי . אחריהם לא בא סימן שאלה ( כתוב , או מוטעם בדיבור , ( ויש לפתוח אותם לא ב'האם' אלא באם . במקרים...
אל הספר