כריסמה היתה בדורות האחרונים לאחת ממלות הקסם והמסתורין ברוב לשונות אירופה — ולאחרונה גם בעברית . מקור המלה ביוונית , והוראתה הראשונית — מתנה . לימים נעשתה הכריס מ ה מושג תאולוגי , הווי אומר — מתנת האלים , 'חסד אלוה ממעל , ' המוענק ליחידי סגולה בעבור צדקתם וחסידותם ; בכוחו יכולים הם לרפא חולים שאבדה להם כל תוחלת להבריא , לחולל נסים , להתנבא . הצדיק בחסידות הבעש"טנית , למשל , נחשב לאישיות בעלת כריסמה — לאדם כ ר י ס מ ט י . אפשר שהכריסמה היתה משתקעת ומשתכחת או שהיתה מתייחדת לחיבורים תאולוגיים ולמחקרים בתולדות הדתות ובמדע הדתות — לולא היתה לה עדנה במדעי החברה החדשים , בזכות מקס ובר ותלמידיו ותלמידי תלמידיו , שהרחיבו הרבה את תחולתה . כיום אומרים לא רק על נביא , 'רבי , ' 'גורו' ושאר 'אנשי אלוהים' שהם מחוננים בכ ר י ס מ ה , אלא גם על מנהיגים חילוניים , פרנסי ציבור , מדינאים וכדומה — עד כמה שקורנת מהם השפעה הכובשת המונים . אמרו על בן גוריון שהיה מנהיג כ ר י ס מ ט י וגולדה מאיר נשאלה פעם אחת אם קנתה לה את מעמדה — ואת הערצת העם בישראל ובתפוצתו — בכוחה של כ ר י ס מ ה . לדעתי , מוטב למעט בכרים מ ה ...
אל הספר