נספח 3. קדושת דרכי עולי הרגל, מעלות מדורגים ומקורות מים לצידם

יגאל טפר - יותם טפר תולדות המחקר דרכים מסורתיות בין קדומות ובין בנות ימינו , כאלה שסומנו ברגלי ההולכים לאורכן וכאלה שנסללו בתקופות שונות וברמות שונות , זכו לעיתים לפיקוח ציבורי ולמידות שונות של טיפול ויחס מיוחד , מצד הציבור ומצד הפרט , כאחד . זאת משום הסכנות שהיו לעוברים בהן ומשום שההולכים לאורכן יצאו מבתיהם ומהרגלי חייהם אל הלא נודע והלא צפוי . למציאות זו מצאנו התייחסויות שונות בתרבויות רבות , בעיקר לפי היחס המיוחד לצמתי דרכים . זאת משום הצורך בבחירה נכונה באחת מהדרכים שבצומת , ובהשאלה לבחירה נכונה באורח החיים הראוי ( ירמיהו כ"א , ; 8 יחזקאל כ"א , . ( 26 הביטוי לכך בעולם הקדום ניתן בפולחן ריטואלי לדרך ובעיקר לצמתיה . כך לדוגמא ביוון הקלאסית , סמלו של הרמס , בנו של זאוס , הוצב בצמתי דרכים והעוברים שם סגדו לו כמגן הנוסעים בדרכים ( שצמן , הרמס . ( גם הפולחן הרגיל לאלת השאול - הקטה , היה בצמתי הדרכים ופסליה וסמליה הוצבו לידס ונערכו שם גם סעודות לכבודה ( שצמן , הקטה . ( בעולם הפגאני הרומי , נחשבו אלי הדרכים כשומרי הדרכים , עוברי האורח , הסוחרים ושומרי המדינה ( שצמן , לריס . ( בארצות נוצריו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד