הקרע בין וייז לסילבר

עוד בתחילת שותפותם לנשיאות ועד-החירום נתגלעו כאמור חילוקי דעות בין וייז לסילבר . וייז האמין שרק תמיכה מוחלטת בממשל מצדם של הציונים האמריקנים עשויה להבטיח את הכרתו במטרות הציונות , ואילו סילבר חש שהממשל ינקוט פעולה פרו-ציונית רק אם יופעל עליו לחץ מדיני עצום ואין זה חשוב אם התגרו בממשל אם לאו . כל העת ניכר חוסר תקשורת גמור בין שני היושבי ראש וכן בין הפלג במועצת החירום שתמך בסילבר ובין אלו שתמכו בוייז . הפעולות שגרמו לביטול ההחלטה בנושא א - ^ ישראל היו "הקש ששבר את גב הגמל . " הן סילבר והן וייז התפטרו מתפקיד היושבי ראש , והמועצה נאלצה לבחור ביניהם . שני הארגונים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר - " הסתדרות ציוני אמריקה" ו"הדסה" - תמכו בוייז , ואילו "המזרחי" ו"פועלי ציון" תמכו בסילבר . וייז נבחר שוב ליושב ראש . עמנואל ניומן הגן על סילבר בישיבה של הנהלת הסתדרות ציוני אמריקה וטען שאין להאשימו בכל הפרת משמעת שהיא ואף הדגיש כי היה זה וייז אשר הפר את משמעת המועצה כיוון ששלח מברק לסטטיניוס קודם שסילבר נפגש עמו . ישראל גולדשטיין , אחד מתומכיו הנלהבים של וייו באותה ישיבה , לא שלל את הישגיו של סילבר בעבר ,...  אל הספר
מוסד ביאליק