בעקבות הבורות של קובעי המדיניות בארצות-הברית בנושא ארץ-ישראל הן בממשל 42 והן בקונגרס נודעה חשיבות מיוחדת לפעולתה של מחלקת חקר שהוטל עליה להכין חומר תיעודי שיופץ בין הגורמים שבקרבם פעלה מועצת החירום . כך פעלו בנוגע לתוכנית לאודרמילק , אך היתה זו פעולה חד-פעמית , ואילו לקידום המאבק המדיני היה דרוש לאסוף מידע בשיטתיות , לעבדו ולהכינו באורח שוטף לצורכי המאבק המדיני . כאן הצליח סילבר במה שלא הצליח ועד-החירום לפניו . ביוזמת "הדסה" ובחסותה הוקמו שני גופי מחקר בשנים : 1942-1941 האחד "הוועד לחקר יחסי יהודים-ערבים , " והאחר - קרן . ESCO "הדסה" סירבה בעקשנות לוותר על שליטתה בגופים אלה . סילבר , שהכיר בצורך הדחוף במחלקת חקר , לא ראה כל מקום למחלוקת אידאולוגית בנושא טכני-ביצועי . אף שמונטור הזהיר מפני עמדותיה הפוליטיות של הגב' ג'ייקובס , מינה אותה סילבר ליושבת ראש הוועדה למחקר . ואמנם זו הביאה עמה בהשאלה את כל האוסף העשיר של קרן . ESCO האוסף הוכן לאחר שנה וחצי של עבודה קדחתנית והיה כרך בהוצאות מרובות . באוסף היו גם כמה מחקרים שכבר נכתבו והיה ניתן להשתמש בהם לאלתר . מנהל הקרן , הד"ר י"ב ברקסון , נתמ...
אל הספר