כל ועד מקומי היה יחידה אוטונומית האחראית ישירות בפני מועצת החירום בניו-יורק המסוגלת לפעול במהירות על-פי הוראות ההנהלה , ללא צורך להישמע להיררכיה המפלגתית . על-ידי כך נמנע הסרבול שהיה מנת חלקו של ועד-החירום הציוני בעבר , עת ניסה לפעול פעולה מקומית . כל ועד הורכב מנציגי המפלגות הציוניות והיו בו משמונה עד שנים-עשר חברים . על-פי רוב נמנעו מלהוסיף חבר ועד כדי שלא לפגוע ביעילות פעולתו עקב סרבול , אך בכמה ערים גדולות היה צורך , מטעמים פנימיים , להגדיל את מספר החברים שנקבע . מלבד נציגי ארבע המפלגות הציוניות גויסו כאמור אישי ציבור יהודים שהיו מוכנים להצטרף למאבק ב"ספר הלבן" ולא היו מזוהים פורמלית עם התנועה הציונית ואף לא 8 קיבלו את התוכנית הציונית במלואה . עניין מיוחד היה בצירוף צירי הקהילה לוועידה היהודית האמריקנית כדי לחזק את הקשר בין שני הגופים במישור המקומי . לצד זאת ניסו לצרף לוועידה את נציגי הסניפים המקומיים של ארגונים יהודיים כלל ארציים כ"בני-ברית , " ארגון ותיקי המלחמה היהודים וגופים מקומיים כבתי הכנסת , פדרציות וקרנות סעד , מסדרי גברים ונשים , מועדונים יהודיים וכר . המועצה פנתה אל הארג...
אל הספר