בראשית אוגוסט נעשה ניסיון אחרון להגיע לתיאום בין וייצמן לבן-גוריון . לשם כך זומנה במשרדי המגבית הארצישראלית המאוחדת פגישה של ועד הנהלת הסוכנות , ובה נכחו וייצמן , גולדמן , ליפסקי ובן-גוריון . לאחר שהועלו שוב ההאשמות ההדדיות נענה וייצמן לדרישת בן-גוריון ומסר דוח ממצה על פגישותיו בארצות-הברית , וכך עשה גם בן-גוריון . הפגישה כונסה כדי לנסות ולהפעיל את הנהלת הסוכנות כגוף הציוני-המדיני העליון בארצות-הברית , לנוכח המצב החמור כא > -ץ 7 שדאל . וייצמן חזר והבהיר את גישתו , הדוגלת בכך שאת הפעולה המדינית הציונית יש לנהל בדרך של שיחות וקשרים אישיים . אפילו את הבעיה החמורה - בעיית הגנת אךץ & י- ראל , היה אפשר לדעתו לנסות לפתור על-ידי שכנוע אישי . לאחר שנודע לוייצמן כי הגנרל ג'ורג' מארשאל עומד להתמנות למפקד עליון של צבאות-הברית אמר : "לו רק היה אפשר לשכנע את מארשל לפעול בנידון , זה היה דבר עצום . " גם בנוגע לחשיבותה של ארצות-הברית בזירה המדינית הציונית דבק וייצמן בעמדותיו : "תמיד חשבתי כי לונדון היא עדיין החשובה . " וייצמן הבליע בכל ניתוחיו את השיקול הציבורי-המדיני או העלימו לחלוטין והאמין כי אם יוכ...
אל הספר