בן-גוריון התוודע לתנועה הציונית בארצות-הברית עוד במלחמת העולם הראשונה , 3 כשגלה לשם . באותן השנים ניתנה לו ההזדמנות לראות את התנועה הציונית בארצות-הברית בשיא פעולתה המדינית , בהנהגתו של ברנדייס . פעילות התנועה עוררה בו התפעלות , אך בשנות העשרים ובראשית שנות השלושים , עם ירידת כוחה של התנועה הציונית האמריקנית והתגברות הבדלנות האמריקנית , פחתה בעיניו חשיבותה המדינית של 4 ארצות-הברית בשאלת . Vxn 8 ^ -pK לאחר פרסום "הספר הלבן" במאי 1939 ניסה בן-גוריון לגרום שהתנועה הציונית תאמץ לה מדיניות של מאבק אקטיבי במזרח התיכון . שלא כוייצמן , שרתוק ורבים מן ההנהגה הציונית שהיו אופטימים והאמינו שבריטניה תשנה את עמדתה כלפי הציונות לאחר פרוץ המלחמה , בעיקר בעניין הקמת צבא יהודי , לו עם היה בן-גוריון ספקן ביותר . שיחה קשה שהיתה מפקד צבא בריטניה בא , ^ הגנרל באקר , חיזקה עמדה זו , בעקבותיה יצא מיד ללונדון לבירור המצב . ימים מספר לאחר שהגיע לשם רשם ביומנו את מסקנתו : "ראיתי שחברינו בלונדון חיים בגן-עדן של 5 שוטים . " מפגישה עם מלקולם מקדונאלד , שר המושבות ואבי "הספר הלבן , " יצא פסימי ביותר באשר לאפשרות שב...
אל הספר