על-פי ההסכמים המוקדים היתה קבלת ההחלטות עם סיום הוועידה טקסית בלבד , ואת אישורן הסופי היה צורך להשיג בגופים העליונים של המפלגות . כאן התנהל המאבק הממשי על קבלת החלטות בילטמור . לכל אחת מן המפלגות היו השגות על תוכן ההחלטה המרכזית , אך את ההתנגדות העיקרית יש לתלות בהשפעת חוץ דווקא . בארץ-ישראל הביא מצע בילטמור , לראשונה , לידי איחוד התומכים בפתרון דו-לאומי בא - ^ ישראל ובמאבק כולל שיוליך לקביעה 141 שהמדינה הדו-לאומית היא מטרת הציונות במקום נוסחת "הקומונוולת היהודי 11-ב . " באוגוסט 1942 הוקם גוף פוליטי חדש בא - ^ ישראל ושמו "האיחוד . " מלבד גורמים ואישים שהיו פעילים בעבר ב"ברית שלום" נמנתה עם גוף זה תנועת "השומר הצעיר , " ואף הד"ר י"ל מגנס , נגיד האוניברסיטה העברית , והגב' הנרייטה סאלד , ראש עליית הנוער , הצטרפו אליו רשמית . עם הקמתו ניסה "האיחוד" להשפיע על המדיניות הציונית בארצות-הברית ופעל מתוך שיתוף עם הקבוצה "הדו-לאומית" במנהיגות "הדסה . " בוועידת בילטמור לא דרשה הקבוצה "הדו-לאומית" אלא לדחות כל הכרעה בנושא , ואילו עתה יכלה להציג את תוכנית "האיחוד" כאלטרנטיבה לנוסחת הקומונוולת . בראשי...
אל הספר