הרעיון והתפתחותו

כאשר הציע יצחק ניידיטש לכנס ועידה ציונית עולמית בארצות-הברית , כבר לא היה הרעיון בבחינת חידוש גמור . מסוף שנות השלושים השתדל ס' וייז לשכנע את ההנהגה הציונית לכנס קונגרס ציוני בארצות-הברית . לחצו גבר בעיקר בשנת , 1937 ערב קונגרס החלוקה" ולקראת הקונגרס הכ"א . 1939-ב בכל הפעמים הללו נדחתה הצעתו בנימוק פורמלי , מתוך הדגשת ריחוקה של ארצות-הברית ממרכזי הפעילות הציונית באירופה . VK w-px : n לאמתו של דבר ידעו שני הצדדים כי קונגרס מעין זה היה מסייע לציוני ארצות-הברית לקבל לגיטימציה להיות מרכז ציוני שלישי - שווה ערך ללונדון ולירושלים - מעמד אשר סירבו להעניק להם הן המנהיגות הציונית בלונדון והן זו שבירושלים . ואולם משהוחמרה הסכנה שבריטניה תבגוד במדיניות שנקבעה בהצהרת בלפור , ביולי , 1938 פנה וייצמן אל הד"ר ש' גולדמן והציע לכנס בארצות-הברית ועידה ציונית עולמית , אשר תדון בבעיות אדץ-ישראל לנוכח מצב היהודים בעולם ותגבש מדיניות עקרונית ומעשית כאחד . מן הראוי היה , לדעת וייצמן , לשתף בוועידה יהודים בעלי שם עולמי כאיינשטיין , בלום , פרויד וברנדייס , לאחר שפורסם "הספר הלבן" הכיר גם ד' בן-גוריון בצורך ל...  אל הספר
מוסד ביאליק