בעוד תוכניות אלו של וייצמן ובן-גוריון נידונות בפורומים פנימיים בלונדון ובירושלים , החלו גם ציוני ארצות-הברית לדון בניסוח מטרות הציונות לאחר המלחמה . כאן דובר פחות על החישובים הדמוגרפיים ועל אפשרויות העלייה לארץ לאחר המלחמה והודגש הצורך הדוחק לגבש תוכנית ציונת מקפת לפתרון הבעיה היהודית לאחר המלחמה . תחילה לא היתה הכרה זו משותפת לכל ציוני ארצות-הברית , אך ככל שהעמיקה בציבוריות האמריקנית התעניינות בנושאי התכנון הבתר-מלחמתי וככל שהרבו להתפרסם ידיעות על גורלם של יהודי אירופה הכבושה , נתקבלו רעיונות אלה אפילו על דעתם של אותם מנהיגים ציונים בארצות-הברית אשר דחו אותם קודם-לכן . הגוף הציוני הרשמי הראשון שהגדיר ברוח חדשה את מטרות הציונות לאחר המלחמה , היה , National Conference on Palestine זהו הגוף הציבורי שתמך במגבית הארצישראלית המאוחדת בארצות-הברית . ההחלטה התקבלה הודות לפעילותו הנמרצת של הד"ר אבא הלל סילבר , יושב ראש המגבית בארצות-הברית וה"מקסימליסט" שבמנהיגים הציונים שם . עוד מאמצע 1940 החל סילבר להטיף ל"ציונות הרצלאית מקסימלית . " בישיבת הכנס מיום 26 . 1 . 1941 הוחלט כי לאחר המלחמה יהיה צור...
אל הספר