על אף גישתו המתונה ושיטתו ההדרגתית בא גם וייצמן בלונדון לכלל הכרה שיש לגבש קו-מדיניות ציוני חדש . סיבה אחת בלבד הניעה אותו לחרוג ממדיניותו ולדרוש את מה שכינה שנים רבות "השם המפורש , " כלומר מדינה יהודית - חורבן העם היהודי . בוודאות טרגית ידע וייצמן כי עם תום מלחמת העולם יימצאו באירופה מיליוני פליטים יהודים חסרי בית והרוסים פיזית ונפשית , אשר ירצו לעזוב את אירופה ולעלות לארץ . פליטים אלה יוכלו להוות אותו רוב יהודי נכסף , שעליו תוכל לקום המדינה היהודית . את עמדתו זו יש לתלות בגישתו המפוכחת למצב החמור של יהודי אירופה , מצב שראה בו - אף כי לא במלוא הזוועה שבו - הרס מוחלט של כל מערך החיים היהודיים באירופה מן הבחינה הכלכלית , הרוחנית והמדינית . מסתיו 1939 העלה וייצמן בפורומים שונים את הדרישה כי ארץ-ישראל המערבית ( או רובה , חוץ מן "המשולש : " שכם , תול-כרם , ג'נין ) תהיה למדינה יהודית . אך היתה זו בגדר ססמה בלבד , ותוכנה המדיני המעשי השתנה לפי הנסיבות . נראה כי וייצמן צפה שארץ-ישראל תהיה יחידה אוטונומית בתוך פדרציה שתוקם במזרח התיכון או לחילופין - בכלל חבר-העמים הבריטי . את התביעה להקים יחיד...
אל הספר