משבר ה"פלשתיניאניזם" והדגשת ההיבט הפוליטי

מראשיתה של הציונות בארצות-הברית התבלט לצד הציונות ה"קלסית , " שהביאו עמם מהגרים ממזרח אירופה , גם זרם ציוני שונה . הדוגלים בו היו ילידי ארצות-הברית ומקובל 1 לכנותו , Palestinianism על-פי הגדרתו של יהונתן שפירא . זו היתה גרסה שונה של ציונות אשר שימשה בעבור מקצת יהודי ארצות-הברית בסיס אידאולוגי לקיום קבוצתי . ה"פלשתיניאניזם" קבע כי על היהודים כולם להשתתף בבניינו של הבית הלאומי היהודי באדץ-ישדאל והעניק לציונים בארצות-הברית סטטוס אתני וכבוד עצמי , שאותם מנעה החברה האמריקנית מן היהודי הלאומי . ה"פלשתיניאניזם" הסיר מעליו כל סממן העשוי להביא את הציוני לידי קונפליקט בין ציונותו לחובותיו כאמריקני . בכך עשה הרבה מן הפעילות הציונית האמריקנית בשנות העשרים והשלושים ל"ציונות מעשית לאחרים" ונטל ממנה הן את הפן התרבותי-לאומי והן את הפן המדיני . הדגשת "העבודה המעשית" כיוונה את ציוני ארצות-הברית ואת אוהדיהם הרבים בציבוריות היהודית לעסוק במשימה קונקרטית . הדבר ניכר היטב בפעילותו של ארגון נשי " הדסה , " אשר נעשה בשנות העשרים לאגף הגדול , החזק והמאורגן ביותר של התנועה הציונית בארצות-הברית . מראשיתו הדגיש הא...  אל הספר
מוסד ביאליק