המהגרים הראשונים לארצות-הברית היו יהודים מתבוללים או יהודים-למחצה , שלא התעניינו בפעילות ציונית . משנת 1937 גדל מספרם של המהגרים היהודים מן המעמד הבינוני , חלקם ממזרח אירופה . רבים מהם היו חברים פעילים בארצותיהם באיגודים ובארגונים ציוניים למיניהם . גל ההגירה מגרמניה ומאוסטריה גבר 1935-מ והגיע לשיאו מיוני 1939 עד יולי . 1940 אלפי ציונים גרמנים , ובעיקר אוסטרים , הגיעו אל חופי ארצות-הברית , ובהם מנהיגים , פעילים וחברים מן השורה . רבים מהם היגרו לארצות-הברית לאחר שנואשו מן התקווה לעלות לארץ-ישראל מחמת ההגבלות והצמצומים אשר הטילה ממשלת המנדט על העלייה . 1936-מ יותר ממחציתם גרו בניו-יורק . תנאי חייהם היו קשים , בעיקר עקב אי-ידיעת השפה והמשבר הכלכלי המתמשך . הציונים האמריקנים התנכרו מאוד לפליטים היהודים אשר באו לארצות-הברית . הד"ר ש' ברנשטיין , מנהל המחלקה הארצישראלית של הצ"א , ציין ואת בצער ברוח השנתי שלו לשנת " . 1939-1938 יחס זה הורגש גם בחודשי המלחמה הראשונים , אך עם הידרדרות מצבם של היהודים באזורי הכיבוש הנאצי והתגברות ההכרה כי הוצאת יהודים מאזור זה לא ^ כלשהי היא הצלתם , השתנה היחס כלפ...
אל הספר