מבחן נוסף לפעולות ועד-החירום במימון עליית הצלה היה הפרשה הטרגית של שיירת קלאודובו-שאבאץ . בחורף 1940 נעצרה שיירת עולים מעלייה ב בכפר הנידח קלאדובו על גדות נהר הדנובה . בשיירה זו היו 1200-כ איש , מהם חלוצים חברי תנועות נוער , 21 פעילים ותיקים בתנועה הציונית ו"סתם יהודים . " השיירה יצאה לדרכה בדחיפות בדצמבר 1940 שכן מארגניה חששו שהנאצים ישלחו את האנשים ללובלין שבפולין , שבה תכננו להקים "מאגר" ( רזרוואט ) יהודי . השיירה נאלצה להפסיק את מסע העלייה , שכן לא היתה ספינה שתיקח אותה להמשך הדרך בים השחור ובים התיכון , ומפני שהדנובה הקדימה לקפוא באותם שבועות של חורף . 1940-1939 המוסד לעלייה ב התאמץ מאוד להשיג אונייה להעלאתם ארצה . באביב , 11-ב ביוני , פנה יחזקאל סחרוב בתזכיר אל ועד-החירום והודיעו כי נמצאה אונייה ( שתיקרא "דאריין ( " 2 שתוכל להסיע את החלוצים , אך לשם כך דרושים 85 , 000 דולר . בידי המוסד לעלייה ב כבר נמצאו 40 , 000-כ דולר . הג'וינט הסכים להקציב 20 , 000-כ דולר , ציוני ארצות-הברית נדרשו לגייס את 25 , 000 הדולר הנותרים . סחרוב פנה אל הארגונים הציוניים בארצות-הברית והצליח לגייס מהם 20...
אל הספר