עוד בעת הדיון בתוכנית לארגון מחדש הדגישו כמה מן הדוברים כי בפני הוועד לא עומדות שאלות ארגוניות , אלא השאלה מה מטרותיו . ואמנם מצב זה של אי-הגדרת מטרות ברורות החמיר עם כישלונה של תוכנית הראורגניזציה והקפאת כל שינוי מהותי במבנה הוועד . ואמנם ניסה ליפסקי בישיבת הוועד המנהל 14 . 9 . 1940-ב להתוות קווי יסוד לפעולת ועד-החירום . לדעתו , על ועד-החירום לפעול בשם ההנהלה הציונית בכל תחומי פעולתה : להיות הגוף הציוני המרכזי בארצות-הברית שעמו יעמדו בקשר ישיר ההנהלה בירושלים , ההנהלה בלונדון והמשרד בג'נבה ; לנהל את כל המגעים עם גופי הממשל ועם הנציגויות הזרות בבירה בנושאים הקשורים לציונות ולא - ^ ישראל ; ליצור דעת קהל אוהדת למפעל הציוני בארץ-ישראל בקרב הנוצרים בארצות-הברית על-ידי הקמת ועדה למען ; Vx w-px לעסוק בכל השאלות הנוגעות לבעיותיו הכלכליות של היישוב היהודי בארץ-ישראל , באמצעות הוועדה לעניינים כלכליים , בראשותו של רוברט סאלר ; להשיג אשרות לפליטים ציונים ולדאוג שתהייה לוועד סמכות של גוף ציוני מרכזי בארצות-הברית . את תוכניתו סיכם ליפסקי בהגדרה כוללת של מטרות הוועד : לפעול למען ההנהלה בכל התחומים...
אל הספר