בעיית המרות הפנימית והרחבת הוועד

כבר בחודשים הראשונים של המלחמה החל הוועד לחוש שיש צורך בסמכות מרכזית שתטיל את מרותה על הפעילות הציונית-המדינית באמריקה . עוד בראשית פעולתו של הוועד היה עליו למחות על פעולות עצמאיות של חבריו . ואמנם בישיבה ביום 24 . 10 . 1939 טען הוועד כנגד ארגון נשי "הדסה , " שמשלחת ממנהיגותיה נפגשת עם "הוועד הבין-ממשלתי לפליטים , " שנתכנס אז לוועידתו בוושינגטון , ומסרה לו תזכיר , וזאת בשעה שוועד-החירום ניסח תזכיר ציוני משותף והגישו מטעם . UPA תקרית חמורה יותר אירעה כאשר הפדרצייה של הסטודנטים הציונים , "אבוקה , " תקפה בביטאונה Student Action את נאומו של אוהד הציונות , הבריטי דאף קופר , בוועידת UPA בוושינגטון והחליטה לפעול למען אחדות יהודית-ערבית . תקריות אלה ואחרות חיזקו את הצורך בגוף מדיני מרכזי , שיטיל מרוחו , על כל פנים על הארגונים החברים , ויוכל לשמש זרוע מדיניות אחידה לציונות האמריקנית . לאחר שהוקם הוועד והחלו ישיבותיו , ביקשו אישים וגופים שונים להצטרף אליו . בקשות אלו הגיעו משלוש קבוצות עיקריות : מבעלי תפקידים ציוניים בכירים שלא השתייכו למפלגה כלשהי , בעיקר פעילי המגביות הציוניות , אשר בתוקף תפקי...  אל הספר