הוועד החל בתפקידו וקיווה שילמד את העניינים במהלך הפעולה המעשית , אך לא כך התפתחו הדברים . עד מהרה נוכחו חברי הוועד לדעת כי אינם יודעים מהו תפקידו של הוועד שהם חברים בו , וחוץ מהגדרה כללית הקובעת שיש לטפל בבעיות שנגרמו ממצב המלחמה , הם חסרי סמכויות וכלים לטפל בכל אותן הבעיות שיצר מצב זה . לאחר דיונים 28 קדחתניים וניסוח כמה טיוטות הוחלט לבסוף שלא להחליט בדבר עד שיבוא הדר" 29 וייצמן לארצות-הברית . אך לא היה אפשר לדחות את הדיון בנושא זה לזמן רב , שכן מחלקות בהנהלה הציונית בירושלים וגופים אחרים של התנועה הציונית במקומות אחרים בעולם החלו לפנות אל הוועד בבקשות פעולה . 17-ב באוקטובר כתב לוועד הד"ר ליאו לאוטרבך , מנהל מחלקת הארגון של ההסתדרות הציונית העולמית , ותבע להקים שירות אינפורמציה ציוני קבוע . המטרה שלשמה הוקם לדעתו הוועד היתה ליצור שירות 30 אינפורמציה בארצות-הברית שיספק את הצרכים שנוצרו עקב המלחמה . ואמנם , בישיבת ועד-החירום 7-ב בנובמבר נדונה בעיה זו בהרחבה . הד"ר ש' גולדמן סבר כי היתה אי-הבנה בנוגע למטרות הוועד , וכי על-פי המידע שמסר לו הד"ר נחום גולדמן עוד בז'נבה , על הוועד לפעול כשם ...
אל הספר