משהתקרב מועד פרסומו של "הספר הלבן" קיבל ועד-החירום מברק מן ההנהלה הציונית בלונדון , ובו ביקשה לנסות שוב לקבל את עזרת ה"בית הלבן" כדי למנוע קבלת החלטות 104 בטרם עת . ברנדייס העביר את המברק לידי הנשיא וביקש ממנו "למנוע את פרסום הצהרתה של המדיניות עתה . " 9-ב במאי שוב העביר ברנדייס לנשיא מברק בהול מלונדון , הפעם מברק אישי , ובו פנה וייצמן אל הנשיא בשם העם היהודי חסר המולדת וביקש להשתמש בשירותיו הטובים " כדי למנוע את הבגידה בהצהרת בלפור , שתגרום שואה בארץ-ישראל ותערער את האמון 106 בהבטחות הניתנות לעמים קטנים . " רוזוולט הגיב מיד בתזכיר קצר ששלח למזכיר המדינה ולתת-המזכיר בזו הלשון : אני עדיין מאמין שממשלת בריטניה תשגה אם תפרסם עכשיו הודעה כלשהי בעניין ארץ-ישראל . ואני סבור כי עלינו לומר להם זאת . מה אוכל לומר לשופט ברנדייס ? מתזכירו של רוזוולט עולה אפוא בברור כי הנשיא חלק על עמדתה של מחלקת המדינה . על השאלה האחרונה השיב סאמנר וולס , כי הנשיא יכול להודיע לברנדייס את הידיעה המשמחת שמסר קנדי בשם לורד הליפקס , כי ממשלת בריטניה עומדת לדחות את פרסום "הספר הלבן . " ואמנם מסר זאת רוזוולט לברנדייס ....
אל הספר