בראשית מרס קם ועד-החירום לתחייה בעקבות ההלם מכישלון ועידת סט' ג'יימס , וכן לאחר שהתברר שלמרות כל המאמצים עמדה ממשלת בריטניה לפרסם את "הספר הלבן . " עוד בינואר , כאמור , ניסה בן-גוריון לכנס ועידה כללית של יהודי ארצות-הברית לדון במצב . הד"ר כורש אדלר , נשיא הוועד היהודי האמריקני , התנגד שארגונים אמריקניים לא-ציוניים אחרים , כגון "בני-ברית" ו"המועצה הלאומית של נשים יהודיות" ישתתפו בוועידה , בטענה שארגונים אלה אינם "מדיניים . אף-על-פי-כן ניסה בן-גוריון , בלא הצלחה , לכנס ועידה בלא הוועד היהודי האמריקני , שתעסוק בדוח על ועידת סט' ג'יימס , בהגנה על זכויות היהודים בארץ-ישראל וביחסים בין יהודים לערבים . 27-ב בפברואר הגיע מלונדון מברק בהול , ובו פורטו כל הגזרות הצפויות : מדינה ערבית עם מיעוט יהודי קבוע , קיצוץ מופלג בעלייה והפסקתה לאחר חמש שנים וכן איסור לרכוש קרקעות ברוב שטחי א - ^ ישראל או הגבלת רכישתן . בסיום המברק באה קריאה נואשת לעזרה : א - ^ ישראל היא עכשיו עניין הנוגע ליהודים כולם [ . ] על מנהיגיה לעבוד עם צ'טם ( ברנדייס ) וקבוצתו למען תמיכה מרבית בעמדה היהודית טוו הרבה תלוי באמריקה [ . ...
אל הספר