גולדמן הסתייג מהפסקת המערכה הציבורית של ועד-החירום ומן התקווה שתלו בוועידת השולחן העגול . לפיכך החליט שלא ישתתף בדיונים בלונדון ויתרכז במאמצים לבנות מחדש את הצ"א ולהקים בוושינגטון משרד מדיני מרכזי לתנועה הציונית . לאחר היכרות קצרה עם דרך פעולתו של ועד-החירום הגיע למסקנה , שיש צורך בנוכחות מדינית קבועה בוושינגטון , שיהיה לה קשר ישיר ומתמיד עם הגורמים השונים בממשל בבירה ותפעל בשיטה המקובלת במסורת הפוליטית של ארצות-הברית הידועה בשם . Lobbying המשרד שיוקם ישמש מטה כללי לפעילות הציונית-מדינית בארצות-הברית , ויהא עליו ליזום , לרכז ולהנהיג את הפעולות ברחבי המדינה ולקיים את הקשר עם קובעי המדיניות בממשל . 32 בדעה זו החזיקו גם כמה מן המנהיגים הציונים האחרים , בעיקר ס' וייז וליפסקי . ההכרה הגוברת בצורך בפעולה מדינית רצופה ואינטנסיבית בוושינגטון הניעה את מנהיגי שלוש המפלגות הציוניות האחרות להיענות ליוזמה זו של גולדמן , אך הם חששו שמשרד כזה ישמש בידי הצ"א מכשיר להגביר את השפעתה ולכפות את עמדתה על המפלגות הציוניות האחרות . גולדמן ניסה אפוא להפיג חשש זה על-ידי שהבטיח שלכל ארבע המפלגות יהיה ייצוג שווה...
אל הספר