באמצע שנות השלושים החלה , כאמור , התנועה הציונית בארצות-הברית להראות סימני התאוששות מן המשבר החמור שפקד אותה מראשית שנות העשרים . התאוששות זו באה במידת מה בעקבות התגברות האנטישמיות מבית ומחוץ . רוב ציוני ארצות-הברית ואוהדיהם ראו עתה בהידרדרות מצבם של יהודי אירופה המרכזית והמזרחית , בעיקר מאז עלה היטלר לשלטון , הוכחה מכרעת לאמתות הרעיון הציוני . הכרה זו המריצה אותם 1 לפעילות מוגברת , וכך נוספו חברים בארגונים הציוניים למיניהם . עצם הדבר שארץ-ישראל היתה באמצע שנות השלושים מקום מקלט מרכזי לפליטים היהודים מגרמניה , הניעה ציונים ולא-ציונים לשתף פעולה למען פליטי גרמניה ולהקים 2 בשנת 1939 את המגבית היהודית המאוחדת . מלבד ריבוי החברים בתנועה הציונית וריבוי התרומות למגבית הארצישראלית המאוחדת - ניכרה התעוררות בקרב יהודי אמריקה גם בפעילות ארגונית מוגברת בסניפים המקומיים של הארגונים הציוניים ברחבי ארצות-הברית . וכך לראשונה זה שנים דיווח ה"ניו-פלסטיין" בהתלהבות : לעתים רחוקות התנהלה פעילות כה ענפה כמו בשנים האחרונות [ ... ] ציונים 3 ותיקים כאילו קמו לתחייה מלאי מירך , ובכל מקום מופיעים מגויסים חדשים...
אל הספר