ב. שלילה הלגיטימיות של השיח העדתי

אף על פי שהמסורתים אינם יכולים להתעלם מהפן העדתי של זהותם , האי לגיטימיות של השיח העדתי ניכרה בדברי המרואיינים , מזרחים ואשכנזים כאחד . רבים מהם הכחישו כל קשר בין היותם מסורהים לבין מוצאם העדתי . ההתמקדות . 3 למרות הנאמר , אין להתעלם ממגמת ההתחרדות של בתי כנסת ספרדיים . נסים לאון רן בתופעה זו בהרחבה ( לאון . ( 2009 מגמה זו מרמזת על השבריריות של העמדה המסורתית לנוכח הדומיננטיות האשכנזית . בהבדלים עדתיים , הם הסבירו , היא עניין ששייך לעבר . הם מודים שעשוי להיות קשר בין השניים , אך ברמה האישית הם מסרבים להזדהות על פי מוצאם העדתי גם כאשר הם מדגישים את מסורתיותם . אף על פי כן , גם מרואיינים אלו זיהו את המסורתיות עם המזרחיות , ותיארו אה המסורתיות כנובעת באופן טבעי מהמזרחיות . שלילת הלגיטימיות של השיח העדתי נובעת במידה רבה מן הדומיננטיות של הסיפר הלאומי הפוליטי החילוני . רבים מהמרואיינים שהסתייגו משיח זה נימקו זאת בחשש מפגיעה באחדות הלאומית הישראלית היהודית . הדגשת ההבדלים העדתיים , כך אמרו , מפלגת את הקולקטיב היהודי הלאומי וחותרת תחת האחדות הלאומית , המרכזית כל כך לזהות הישראלית . הרגישות ל...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד