בטרם ארחיב בדיוני על העמדה המסורתית , אעמוד בקצרה על מקור השם העברי הישראלי "מסורתי" ועל התגלגלות השימוש בו . ככל שידיעתי מגעת , הופעת המונח בשימושיו המקובלים היום קשורה בחוסר הנחת שהולידה האי התאמה בין המציאות החברתית והתרבותית בישראל לבין התפיסות הפוליטיות והמדעיות לכאורה של המודרניזציה והחילון . התואר "מסורתי" הוא תרגום מידי למונח , traditional והוא בא לסמן את אלה שהם "לא מודרניים" או "קדם מודרניים ' . " המונח לאו דווקא נבע משיח הזהות היהודית בישראל , אלא מנרטיב המודרניזציה ומן ההבחנה הדו קוטבית בין קדם מודרני למודרני . המסורתי מזוהה בין השאר על פי דתיותו ועל פי נאמנותו למסורת . כך נולד השימוש בתואר "מסורתי" לציון אלה שנמצאים בנקודה כלשהי על ציר הקדמה , שמוביל בהכרח מן הקדם מודרניות והדת אל המודרניות והחילון , אך טרם השלימו את המסע המתבקש . לפעמים שימשה המילה "מסורת" כשם נרדף , תקין פוליטית , למשל , יעקב כ"ץ נוקט את המונח "חברה מסורתית" לציון הקהילות היהודיות שלפני בוא המודרניות ( כ"ץ . ( 1987 ; 1984 ; 1958 כפי שציינתי בהקדמה לספר , שם העצם "מסורתים , " לציון עמדה וקבוצת השתייכות ...
אל הספר