לעומת ההתנגדויות שהוזכרו לעיל , היו רבים שטענו כי אין להתכחש לעובדה שבכל התאגדות פוליטית הכרח שתהיה מידה מסוימת של מהותנות . על פי גישה זו , אין דרך להימנע מגרעין מהותני החוזר אל הגוף הקונקרטי בכל סוג של פוליטיקה מינית או רדיקלית ; והמהותנות , כיסוד מפתח של פוליטיקת הזהויות , מאפשרת להגשים את החוויה הפמיניסטית באופן פוליטי . בניסיון להכריע בסוגיה , הקשתה ושאלה מבקרת התרבות דיאנה פוס האם מהותנות היא עניין פוליטי או ערך אסטרטגי . תשובתה היתה שהדבר תלוי בגוף המיישם אותה ובהקשרים של זמן ומקום . ( Fuss , 1989 : 32 , 68 , 114 ) פוס הגדירה מהותנות בהקשר זה כשותפות וזהות של חוויות דומות בקבוצות מובחנות של בני אדם . לטענתה , מהותנות חייבת לשמש מרכיב בכל סוג של פוליטיקת ייצוג . עם זאת יש להדגיש , כי פוס נזהרה בדבריה וציינה , בהערה , שיש בעיה בהבנת מושג ה"חוויה" כבסיס לפדגוגיה פמיניסטית . לדעתה , הבעייתיות שעשויה לעלות מכך היא שאובייקט המחקר שלנו - "החוויה הנשית" - אינו דבר אחיד , אוניברסלי וקבוע . הפנייה ל"חוויה" כמבחן החשוב והקובע לכל ידע אישי של גברים ונשים היא בעייתית , שכן היא אינה דבר מה או...
אל הספר