ברוח ההבחנה האריסטוטלית בין המידות הטובות של התבונה לאלה של האופי , נעבור לדיון ברכיבים אחדים של האופי המוסרי . נפתח בעמידה על המושג ' אופי . ' על-פי רוב אנו מגדירים אופי כאחדות קבועה יחסית של מניעים , של מידות , של הרגלים ושל העדפות , אשר באה לידי ביטוי בהתנהגותו של היחיד לנוכח גירויים ואתגרים שמעמידים לו החיים . עוד נציין , שלעתים אנו מדברים על מידות אופי באופן כללי כעל מאפיינים מובחנים - ענווה ויהירות , אומ ^ ופחדנות וכיוצא באלה ; לעתים אנו מתמקדים במידות "האופי הטוב , " השוחר טוב לזולת - אהבת הבריות , נועם הליכות , אדיבות , רצון טוב ; ולעתים אנו מתייחסים ל"אופי החזק" ולמשמעת העצמית הניכרת שלו , בבחינת "איזהו גיבור הכובש את יצרו , " אשר באה לידי ביטוי בשליטה העצמית של אדם בענייני תזונה , ספורט , יושרה ועמידה בזמנים . לפנינו האתגר החינוכי שבטיפוח מידות טובות של האופי : דפוסי התנהגות של אדם ( כגון אחריות , מתינות , נדיבות ואיתנות ) בהתמודדות עם אתגרים בתחום החברתי , התרבותי או המקצועי . המידות הטובות של האופי באות לידי ביטוי בהתפתחות ובמצוינות תפקודית של האישיות וברמת הישג גבוהה בתחומ...
אל הספר