תפיסת התפקיד הקולינרי היא חלק אינטגרלי של ההוויה הנשית היום יומית של האישה בחברה הפלסטינית בישראל ולכן היא מושרשת בתהליך הסוציאליזציה של נשים מרבדים שתים בחברה זו . מעטות מטילות ספק ביכולתן לקיים חיי משפחה משוחררים מבישול ולדרוש חלוקה שוויונית של עול משק הבית . תפיסתן של הנשים את המסורת הקולינרית כתורה המועברת מאישה מבוגרת לצעירה חושפת לא רק פרקטיקות קולינריות , אלא גם את הידיעה שבעלות על ידע קולינרי היא נכס הכרחי עבור נשים כדי לקיים מסגרת משפחתית . כאמור , אין היא מתורגמת לתגמול כספי או לזהות מקצועית . הלמידה נעשית דרך התבוננות והתנסות הדרגתית . תהליך הסוציאליזציה יכול להיות ארוך ואטי או קצר ואינטנסיבי , בהתאם למעמדה של משפחת האישה , השכלתה והמטרות שהוצבו בפניה . ככל שרמת השכלתה של האישה גבוהה יותר , הכשרתה הקולינרית תתאחר ותתקצר . בעוד נשים לא משכילות מתחילות לא פעם ללמוד לבשל בגיל , 12 נשים משכילות דוחות את הלמידה עד לנישואיהן , כשהן נעזרות לצורך כך באמן או בחמותן או לומדות דרך ניסוי וטעייה . לנדיה מחיפה , למשל , תואר שני בחינוך והיא מורה לחינוך מיוחד . היא גדלה בירושלים במשפחה אמיד...
אל הספר