ב. מחלתו של המשורר

אבךגבירול נתנסה ונתענה על ידי תחלואים רעים בגיל רך . הרהורים קודרים על בגידת ידידים פקדו את לב הנער בן שש עשרה - ובה בשעה קונן גם על יסורי הגוף שגזלו ממנו את מנוחתו בלילות . בחיים לא היה לו מפלט ממכאוביו - מי יתן וגוף שכזה היה יורד למצולות ים ! ( שמש מרומים , . ( 14—13 ולא כהתה T-: T : עץ חסר נום •— בקרבו ? : י : / - מנעה : TT : כלות - השאר ?? : מ : נ עורה , T \ : ותשלול : ' - : בלב ?? ים : T גרת : - ? אחיכם - / - v אזי — : היתה T : T מכלותה T : סתורה ! T : אפשר כמובן לראות בהתפרצויות אלה , המגיעות בהמשך הדברים להגזמות המנותקות לחלוטין מן המציאות' ביטוי לכאב מסוג אחר , המתעורר באדם בגלל תשוקתו לידידיו או לחשוקיו שעזבוהו לנפשו ; זהו מוטיב קבוע ומפורסם באוצר הנושאים של משוררי האסכולה הערבית . ברם , יש לנו גם עדויות ודאיות על מחלת המשורר בימי נעוריו בשירים שערך לכבוד יקותיאל — דהיינו לפני אביב . 1039 אחד מהם פותח בדברי תלונה ( הלא גודל , : ( 1 הלא גדל חלי גדל יגוני / וכחי מחמתו סר ואוני . : - . •• T : : : " : : T 1 ובכותרת שעל גבי שיר זה בכתב ידשוקן מסופר : יכתב אליו אלמתואכל אבן קבר...  אל הספר